משתנה ב'- החי והצומח ברצועות החוף בארצנו

כפי שידוע לכולנו ,וגם על סמך הנתונים של זיהום הסביבה ממשתנה א',הסקנו שהחוף בארצנו מצוי בסכנת "הכחדה". כל החי,וכל הצומח באותם חופים בתהליך היכחדות על המסלול המהיר,זנים שונים של בעלי חיים נפגעים,זנים שייחודיים לארצנו עלולים להימצא בסכנת הכחדה!וגם בלי קשר לטבע הביוטי,החופים שלנו,שאנו נהנים להימצא בהם בימים חמים,ליהנות בשמש ולשכב בחול עומדים בפני סכנת השמדה וזיהום,שחייה במים המזוהמים של החופים כבר הפכה את כל החוויה לסיכון בחיי אדם!
ובכן לפני שניכנס לפרטי פרטים הכנו סיכום על הטבע בחופים,חומר למחשבה...


הצומח בחופי ישראל

הצומח בקרקעות החופים של ארץ ישראל הוא לא מן השופעים בעולם אך יש בו את מה שמייחד את נופי ישראל,האוויר הלח והקרקע הקשה מהווה תנאים לצמחים קשוחים בעלי נתונים מדבריים ויופי ים תיכוני.
הקרקע הקשה משפיע גם על הישרדות הצמח בתנאים המוצבים לו ולכן גם יש צמחייה מועטה באזורי הצוקים,כי צמחים רבים אינם מסוגלים לעמוד בתנאים אלו ומוצאים מקומות מגורים אחרים ברחבי הארץ.
הצמחים בחופי ישראל יכולים לגדול גם ללא התערבות מלאכותית ,להפך התערבות מלאכותית מזיקה להתפתחותם של צמחים אלו,חפירות באזורי החוף בנייה ו"שיקום" גורמים לשינויים בקרקע המזינה ופוגעת ישירות בהתפתחות הצמחים!

החי בחופי ישראל.

החוף הישראלי הוא מוקד ובית מגורים להרבה חיות מדבר מהאזורים השונים מהים התיכון. הצבים לדוגמא עוברים מסע שלם בים התיכון ומגיעים גם לחופי ישראל כדי להטיל שם את ביציהם אך הפרעות כמו בנייה בחופים ,טיול ג'יפים והתערבות מלאכותית גורמת לצבים להתבלבל ולמות בדרכים שונות,על כך נסביר בהמשך.

מסקר זואולוגי שערכה החברה להגנת הטבע עולה כי מינים רבים של בעלי-חיים וצמחים נעלמו ממישור החוף וכמחצית מהמינים שנותרו צפויים להיכחד בתוך כמה שנים, זאת בין השאר עקב בנייה צפופה באזורים אלה.
חולות מישור החוף מהווים מערכת אקולוגית ייחודית בשל השילוב של אקלים ים-תיכוני עם קרקע בעלת אופי יובשני. מינים רבים של בעלי חיים התבססו בחולות מישור החוף ופיתחו התאמה לתנאי האקלים, עד כדי כך שחלקם הוגדרו כמינים ייחודיים לאזור זה.
מהסקר עולה, כי החי והצומח בחולות נפגעו כתוצאה מהבנייה הצפופה, יותר מכל אלמנט אחר של החי והצומח בארץ. מינים לא מעטים של בעלי-חיים וצמחים נעלמו ממישור החוף, או שהם נתונים בסכנת היעלמות.

מבין מיני היונקים, "גרביל אלנבי", נמצא בסכנת הכחדה. מבין מיני הזוחלים נמצאים 3 מינים בסכנת הכחדה האם זה כבר מאוחר מדי?

מבוא + דעה אישית ומשתנה א' .

רצועת חוף הים התיכון של מדינת ישראל משתרעת לאורך של כ- 190 ק"מ, מהגבול
הבינלאומי עם לבנון בצפון ועד רצועת עזה בדרום.
חוף הים הוא אחד ממשאבי הטבע החשובים של המדינה. מבנהו הגיאולוגי והמורפו לגי
המשתנה יצר מגוון רחב של בתי גידול, עם עושר של חי וצומח. עשרות שמורות טבע וכן
קרוב ל - 90 חופי רחצה מוכרזים , משתרעים לאורך החוף. רצועת החוף נתונה מאז קום
המדינה בלחצים רבים. כ- %85 מאוכלוסיית המדינה מרוכזת באזור שפלת החוף וכאן
מרוכזת גם עיקר הפעילות התעשייתית, המסחרית והתיירותית של המדינה. לאורך חוף
הים פזורים תחנות כוח, מפעלי תעשיה נמלים ומעגנות וכן גם שמורות טבע ופארקים
לאומיים.
לים יש משמעויות שונות לגבי אנשים שונים. לאחדים הים מהווה משאב המספק יבולים
מתחדשים של דגה, אצות, עופות ויונקים ימיים. לאחרים הוא מהווה משאב להפקה של
חומרים אשר אינם מתחדשים, כגון נפט ומחצבים. הסביבה הימית משמשת כאמצעי
להובלה ותשתית לתעשייה וכלכלה.
הים מספק במישרין ובעקיפין מגוון גדול של פעילויות כלכליות וחברתיות. ערכים
תרבותיים ,חברתיים ואקולוגיים, אשר אינם ניתנים למדידה בכסף, מתבססים על הסביבה
הימית. מצב זה מחייב היערכות מקיפה לשמירה על איכות הסביבה של הים.
איכות הסביבה של הים היא בעצם מדד למצבו של הים , המבוסס על שיפוט ערכי
סובייקטיבי או על מדידות מדעיות. איכות הסביבה הימית הרצויה איננה ערך קבוע, שכן
היא נקבעת בהתאם לשימוש שנעשה במי הים )אדלר, 1992(.
אנו מחויבים לקיים ולשמור על רמה גבוהה ככל האפשר של "איכות סביבה ימית" בכדי
להגן על משאבי הים לתועלתנו הישירה והעקיפה , ולהמשך קיומן של המערכות הטבעיות.

עמדה אישית:

הבעיה הקשורה בנושא זהום הים בישראל וזהום הסביבה באופו כללי הנה כאובה וחמורה.
ישראל "עסוקה" בנושאים קיומיים של מלחמה ומוות. הנושאים האקולוגיים אינם
תופסים מקום חשוב בסדר העדיפויות של הממשלה , הציבור ומערכת החינוך.
נושא זהום הים בישראל נתון בידי המשרד לאיכות הסביבה הכפוף להחלטות פוליטיות,
כלכליות ונתון ללחצים של חברות גדולות המעסיקות ציבור עובדים שפרנסתם תלויה
בהמשך ייצור חומרים רעילים. העובדה המצערת היא שארגון כמו "גרינפיס" צריך להלחם
במערכת שעמה הוא יכול לעבוד בשותפות. אין ספק שארגונים בלתי ממשלתיים ובלתי
פוליטיים הם בעלי יכולת ההתראה והביקורת הטובה ביותר אבל כוחם להשפיע באופן
מעשי אינו מספיק משמעותי מפני שעליהם להלחם בממשלות ובגופים כלכליים גדולים.
כאנשי חינוך אנו יכולים לתרום את חלקנו ע"י הבאת המודעות לחומרת הבעיה בהחדרת
הנושא למערכת הלימודים כבר בגיל מוקדם ולא לחכות עד גיל התיכון )כתה ט' בלבד(. כמו
כן אנו יכולים להציע למסגרות החינוך בהם אנו עובדות לקחת חלק במבצעי ניקוי חופים
ולארגן כתיבת מכתבים בנושא זיהום הים לשר לאיכות הסביבה.


משתנה א' - זיהום חופים .

מהו "זיהום - ים"?
רחצת נופשים או חקלאות ימית(,ואף גורם סכנות לבריאות האדם.חי וצומח, לפגיעה בפעילות ימית )כמו דיג(, להפרעות בשימושים שונים של מי הים )כגוןאו בעקיפין, לסביבה הימית, הגורמת לתוצאות מזיקות. זיהום הים גורם לפגיעה במערכות. נהוג להגדיר את הזיהום הסביבתי הימי ,כהחדרת חומר או אנרגיה על ידי האדם ,במישרין החומרים הגורמים לסכנות אלה נקראים מזהמים.
גורמי הזיהום עיקריים :
מאז ומתמיד נהג האדם לסלק את השפכים שלו אל הנחל הקרוב או אל הים.הים התיכון לאגן של פסולת.ומהתגברות הפעילות התעשייתית בים וביבשה החמיר המצב מאד והוא מאיים להפוך אתבעשרות השנים האחרונות, כתוצאה מהתרבות מס' האנשים החיים באזור החוףלמרות כל הצעדים שננקטו עד כה ,ממשיכה כמות האשפה לעלות.גורמי זיהום עיקריים:בבואנו לדון בבעיית זיהום הים והחופים ובפתרונות האפשריים עלינו לקחת בחשבון חמישה גורמי זיהום עיקריים :

1 ) נפט ושמנים

מקור הזיהום הוא באוניות השטות בים ובעיקר באלו שמובילות נפט ושמנים. הצורך ההכרחי בנפט הגביר את ההעברה באוניות דרך הים מה שישירות גורם לזיהום החופים והימות.
הזיהום נגרם מדליפת השמנים והנפט מהמיכלים או מהמנועים באופן ישיר אל תוך המים.
חלק עיקרי המרכיב את הנפט הוא הזפת .הזפת לא מתכלה במים וצפה עליו עד שהיא מגיעה לאדמה יבשה ושם היא מזהמת אותו.גם את החי בתוך הים הזפת מסוגלת להרוג ע"י עטיפת גופו וחניקתו.

2 ) שפכים

השפכים הם מונח כללי למים מזוהמים שזורמים לים ומזהמים אותו בצורה חמורה ביותר.את מי השפכים מייצרים מפעלים ותעשייה מזהמת אשר מפיקה מהמים את תפוקתם.דוגמא לכך הוא מפעל החשמל בחדרה ומפעלי התעשייה באזורים הקרובים לים ולנחלים.
לרוב מי השפכים נפלטים לנחלים וזורמים אל מי הים.

3 ) פסולת מוצקה

אחד הזיהומים המטרידים ביותר בארצינו הוא פסולת מוצקה כגון : שאריות מזון , בקבוקים , ניילונים וכ'ו ..
הפסולת מגיעה לחופינו עם הגלים מארצות אחרות וע"י השארת פסולת של המטיילים בחופים בארצינו .
הבעיה העיקרית היא פסולת הפלסטיק . הפלסטיק גורם למותם של יונקים בחופינו , או שמסתבכים ברשתות דיג קרועות . נוסף לכך הפלסטיק מחוסן מפני התפרקות ויכול להיסחף במשך שנים למקומות מרוחקים ולזהם המון חופים .

4 ) חומרים כימיקליים

בעבר הניחו כי החופים יכולים לשמש כאתרי קבורה לחומרים כימקליים מכל הסוגים . חומרים אלה התאספו על השכבה העליונה של הים ויכול להרוס כל חי וצומח שבסביבה . בין החומרים הכימקליים ניתן למצוא מתכות רעילות , תרכובות אורגניות מסרטנות , תרכובות בדיל הרעילות ביותר הנמצאות על דפנות הספינות ועוד .

שאלת החקר

מהן ההשלכות של זיהום החופים על החי והצומח בסביבתו ?

שאלות לנושא החקר

1. מה מצב החופים בארצינו ?
2. מי שומר על חופי א"י ?
3. מדוע יש צורך בשימור חופים ?
4. כמה חופים יש בארצינו ?
5. מפני מי\מה חופינו אמורים להישמר ?
6. מה הגורם הגדול ביותר לזיהום חופינו ?
7. איך ניתן לשמור על החופים בא"י ?
8. מה האדם הקטן במדינה יכול לעשות למען החופים בא"י ?
9. האם תושבי מדינת ישראל מודעים לזיהום החופים בארצם ?
10. מה הגורם הגדול ביותר לזיהום החופים ?